מהו הליך פשיטת רגל
בחירתו של אדם בפתיחת הליך פשיטת רגל, נובעת מהתנהלות כלכלית לא נכונה לאורך זמן. לכן, אדם שצבר חובות שאינו יכול לפרוע, יש באפשרותו לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש מבימ"ש שיכריז עליו כפושט רגל (חדל פירעון). בישראל הנושא מוסדר בפקודת פשיטת הרגל. הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל היא הכונס הרשמי. הכונס הרשמי מתפקד כנאמן בפשיטת רגל עד ואם שבית המשפט ימנה נאמן פרטי, שהוא לרוב עורך דין. משנתמנה נאמן, הכונס הרשמי מפקח על פעולתו.
מי יכול להיכנס להליך פשיטת רגל
כל אדם המבקש הגנה מפני נושיו (הזוכים) יכול ליהנות מהסעד שבהליך פשיטת הרגל בהתקיימו התנאים הבאים במצטבר: 1. מי שמלאו לו שמונה עשרה שנה. 2. תושב ישראל / עסקיו מנוהלים בישראל. 3. מי שחובותיו אינם פחותים מ- 17,256 ₪ (סכום המשתנה מעת לעת).
דרך נוספת להיכנס להליך, היא באמצעות הגשת בקשה מצד נושה המבקש להכריז על החייב כפושט רגל בהתקיימו מספר תנאים במצטבר.
מטרת הליך פשיטת רגל ויתרונותיו
קיומו של הסטטוס המשפטי המיוחד של פושט רגל נועד להשיג שתי מטרות עיקריות:
- כינוס נכסי החייב וחלוקתם בצורה הזולה והיעילה ביותר בין הנושים, לפי סדר עדיפות הקבוע בחוק.
- לאפשר לחייב אשר נקלע לקשיים ואינו יכול לפרוע את חובותיו, "לפתוח דף חדש" בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו.
הצטברות החובות מלמדת על התנהלות לקויה ממנה ירצה החייב להימנע בעתיד, וזו גם שאיפתם של המדינה ובתי המשפט. בהליך פשיטת הרגל, החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות ההליך, לכן, יש אינטרס ציבורי מובהק בשיקומו של החייב. מצד החברה – אדם אשר היווה נטל כלכלי על החברה- משתקם, לומד איך להתנהל נכון וראוי מבחינה כלכלית, פועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. מצד החייב – קבלת ההפטר מכל החובות ופתיחת דף חדש עם סיום ההליך, עיכוב הליכים כללי כנגד כל הנושים (למעט נושים מובטחים), הזדמנות לנהל מו"מ אחד ביחס לכל החובות, צמצום מצבת הנשייה הן לנוכח עצירת הריביות והן לנוכח אי הגשת תביעות חוב על ידי כלל הנושים.
ארבעה שלבים עיקריים להליך פשיטת רגל
- הגשת בקשה לפשיטת רגל– על החייב למלא טופס בקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל, למלא בארבעה עותקים מספר (לא קטן) של טפסים, ולהחתים עליהם עורך-דין.
- קבלת צו כינוס – במקביל להגשת הבקשה, יש לשלם אגרה לכונס הנכסים הרשמי (כ- 1,600 ₪). לאחר קבלת תגובת הכונס לרוב יינתן צו כינוס מבימ"ש. פעולתו של צו הכינוס היא לעכב את כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל. בצו הכינוס ייקבעו הוראות לחייב כגון: צו תשלומים חודשי שעליו לשלם לטובת קופת הכינוס, הוראות בדבר התייצבותו לחקירה, וכן ייקבע תאריך לדיון בבקשה לפשיטת הרגל שייקבע בד"כ לתקופה של שמונה עשרה חודשים ממועד צו הכינוס.
- ההכרזה על פשיטת רגל– לבית המשפט קיים שיקול דעת האם להכריז על חייב כפושט רגל או לאו. משניתן צו פשיטת רגל, מגיעים ללב-לבו של ההליך: איסוף נכסי החייב וחלוקתם לכל הנושים באמצעות תביעת חוב שהגישו. לרוב, נכסיו של חייב שנמצא בחדלות פירעון כלכלית אינם מספיקים כדי לשלם לכלל הנושים, ולעיתים אף גם לא לנושים מהדרגה הראשונה (הנושים המובטחים). סיום ההליך מגיע לקיצו עם מתן צו הפטר לחייב.
- צו הפטר– ההפטר ניתן לחייב כאשר בית המשפט השתכנע שכל מה שניתן היה לשלם לנושים שולם או כי אין תועלת בהמשך ההליכים. משניתן צו הפטר, החייב נפטר (פטור) למעשה מחובות העבר שלו ומוסרות כל ההגבלות שהוטלו עליו. צו ההפטר מסיים למעשה את הליך פשיטת הרגל ומעניק לחייב את האפשרות להתחיל בחיים חדשים מבחינה כלכלית.
איך עושים זאת נכון
אם החלטת כי הפתרון המתאים ביותר עבורך לסילוק כל החובות הוא מסלול של פשיטת רגל, צעד זה ניתן לבצע לבד או בליווי מקצועי צמוד. רצוי מאוד לא להיכנס להליך ללא ייעוץ וליווי צמוד של עורך דין המומחה בתחום. לצערנו, לא אחת, חייבים "נזרקים" מההליך רק בשל חוסר יידע, חשוב להבין שלרוב השאלה האם ניתן יהיה לקבל את המעמד של פושט רגל תלויה באופן שבו הבקשה תוגש. מה שאומר שצריך להתנהל נכונה הן מבחינת הבירוקרטיה והנתונים שצריך להציג, והן מבחינת המועדים והאופן שבו מגישים את כל המסמכים הנדרשים. כאן אנו נכנסים לתמונה.
משרדנו ייצג אותך בצורה המהירה והיעילה ביותר בכל שלב ושלב בתהליך, מהגשת הבקשה, דרך חקירת היכולת מול כונס הנכסים ועד קבלת צו ההפטר המיוחל, והכל תוך כדי שאנו חותרים להגיע לסכומים הנמוכים והסבירים ביותר עבורך.
